פספורטה תיירות ונופש בע"מ נ' קווי חופשה

פסק דין

התובעת, סוכנת נסיעות, הגישה נגד הנתבעת, ספקית שירותי תיירות, תביעה על סך 50,000 ₪, לתשלום פיצוי ולהשבת סכומים ששילמה התובעת לנתבעת, בעקבות הסכם שנכרת בין הצדדים, שלפיו תספק הנתבעת לתובעת, חבילת תיור לבודפשט, שכוללת טיסות ומלון, עבור לקוחות התובעת (כחמישים עובדי עיריית שדרות).

התובעת עותרת לחייב את הנתבעת להשיב לה 4,718 ₪ בגין תוספת דלק שנגבה ואשר לא שולם בפועל על ידי הנתבעת לחברת התעופה, 5,340 ₪ בגין דמי ביטול שלא שולמה בפועל על ידי הנתבעת לחברת התעופה, 4,000 ₪ בגין הסעות נוספות שנאלצה התובעת לממן, עקב פיצול הקבוצה והנסיעה לשתי תקופות שונות, 2,340 ₪ ששילמה התובעת לצורך הפלגה, שניתנה כפיצוי ללקוחותיה בעקבות מחדלי הנתבעת וכן 33,602 ₪ בגין עגמת נפש ופגיעה במוניטין.

טענות ההגנה המרכזיות של הנתבעת הנן כי נקבע בהסכם כי המחיר לא כולל תוספת דלק וכי רכיב זה ישולם בנפרד ככל שיחול. מאחר והנתבעת נדרשה לשלם לחברת התעופה תוספת דלק, חיוב זה הושת כדין על התובעת; הוסכם כי מרגע חתימת ההסכם לא ניתן לבטל את העסקה ודמי הביטול עומדים על 100%. הנתבעת שילמה את דמי הביטול המלאים לחברת התעופה; התובעת שינתה את מספר המקומות וביקשה לבטל מקומות לאחר ביצוע ההזמנה; הפיצול של הנסיעה נבע מסיבות אובייקטיביות שלא היו בשליטת הנתבעת, אשר פעלה כדבעי לביצוע ההזמנות לפי ההסכם וכאשר התובעת אף הסכימה לפיצול; התובעת לא שילמה במועד את המקדמה וגם מה ששולם נפל מסכום המקדמה שנקבע.

הצדדים הסכימו שבית המשפט יפסוק בדרך של פשרה, על פי סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד – 1984, ללא נימוקים. בנוסף הסכימו הצדדים, כי בית המשפט יהיה רשאי לחייב את הנתבעת בסכום שלא יעלה על 16,000 ₪ וכי תינתן התייחסות נפרדת לשאלת ההוצאות ושכר טרחה.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות והתרשמתי מטענות הצדדים ומהמסמכים שלפני, החלטתי לחייב את הנתבעת לשלם לתובעת, סך של 8,000 ₪ בגין התביעה וכן את אגרת המשפט והכול בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל וכן שכר טרחת עו"ד בסך 1,500 ₪ + מע"מ.

ניתן היום, ב' אדר תש"ע, 16 פברואר 2010, בלשכתי.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: